רם בן ברק:
אם אתה עושה פה דין ובסוף לא עושה איתו פעולה מבצעית, למה אספת - - -
רם בן ברק:
אם אתה מתפלל ומתחזק בסוף זה לא בא לידי ביטוי - - -
אביחי אברהם בוארון:
אגב, ברשותך אדוני יושב-הראש, אם נגענו בחינוך אז מילה על חינוך. אומר המהר"ל מפראג: זאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל, ברצונם ייקחוה וברצונם יניחוה. זאת הגישה. ולא כפה עליו הר כגיגית. זה אחד.
שתיים, הוא קיים את חובותיו לפי סעיף זה. אנחנו מדברים על סעיף 3. יש פה תהליך נכון וטוב שבו מסלילים, לא מסלילי...
אלעזר שטרן:
אתה כתבת חוק הגנה על ביטוי זהות יהודית במרחב הציבורי?
משה טור פז:
לא נוח לך לחנך כשזה נוגע אליך, מה לעשות?
אלעזר שטרן:
אתה צריך הגנה אתה? אתה התוקף הכי גדול. צריך הגנה.
אביחי אברהם בוארון:
אני בשקט בחושך. אנחנו מחוקקים חוק שבסופו של דבר יחייב את כל תלמידי הישיבות לחתום על תצהיר. והתצהיר הזה, מי שחותם על תצהיר שקר צפוי לכל העונשים.
שרון ניר:
תגיד לי, אתה מקשיב לעצמך? רגע, הוא מקשיב לעצמו?
משה טור פז:
בוארון, תקשיב לי, את עצמך לא שכנעת. טיעון כזה חלש, את עצמך לא שכנעת.
שרון ניר:
אנחנו רוצים אותם שיחתמו על תצהיר או שיתגייסו?
משה טור פז:
בואנ'ה, בוארון, כזה טיעון חלש, תאמין לי.
אלעזר שטרן:
לי לא נתת לדבר על הנקודות בסעיף הזה. תראה כמה זמן הוא מקשקש.
שרון ניר:
בועז, אתה לא נתת לי לדבר. שעתיים אני רוצה, על הסעיף הקודם. על הסעיף הנוכחי, לסעיף הזה.
שרון ניר:
להתייחס למה שאמר פה חה"כ בוארון, שאין בו שום חיבור למציאות.
אביחי אברהם בוארון:
לא. עוד שתי נקודות קצרות. יש פה אמירה כוללת. נעבור לסעיף קטן (5). בעל תפקיד בישיבה שבה הוא לומד הוא מורשה חתימה של העמותה או החברה. אני חושב פה, וזה אני אומר לאחיי החרדים. לא יכול להיות שבישיבות יהיה איזה שהוא אדם שהוא סוג של חניך תורן או מישהו שהוא לא רלוונטי. לא בכל ישיבה אפשר למצוא איזה שהוא בן א...
אביחי אברהם בוארון:
דבר אחרון אדוני יושב-הראש, אני רוצה לחזור על סעיף (6). זה סעיף סל מאוד חשוב. ומירי, אני רוצה שתתני את דעתך על הסעיף הזה, בהמשך למה שאמרנו בדיון הקודם. תנאים נוספים שקבע שר הביטחון באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. יש פה סעיף סל. שר הביטחון יכול להפעיל אותו, לקחת את זה לכל אימת שהוא ירצה. ובין היתר...
מירי פרנקל-שור:
שי, אתה התייחסת לסעיפים 3 ו-5 ודיברת על שינוי הפרקטיקה. איך אפשר לוודא שהפרקטיקה לא תשתנה פעם נוספת?
מירי פרנקל-שור:
לא, אתה אמרת שהייתה איזה פרקטיקה מסוימת. עכשיו הפרקטיקה השתנתה. עכשיו אנחנו רוצים לוודא שהפרקטיקה תישאר זו הפרקטיקה. לא לחזור למצב שבאו, נרשמו, עברו משקל, גובה וכו'. אלא שבאמת יעברו את מבחני הדפ"ר, את כל מה - - -
מירי פרנקל-שור:
נכון. באופן עקרוני כולם היו צריכים לעבור, נכון. אבל לפי מה שאנחנו יודעים צה"ל לא פעל בהתאם לסעיפים 3 ו-5.
שי טייב:
אם רוצים להגיד משהו יותר מפורש ממה שאמרתי אפשר לכתוב אותו באופן יותר מפורש. לרבות מבחני התאמה לזה ולזה. תגידו ואז אנחנו מה שנקרא - - -
מטי צרפתי הרכבי:
לא, זה כתוב בסעיף 5 בצורה מפורשת. אבל הם לא עושים את זה, זה לא הפרקטיקה הנהוגה. אפשר לקרוא את סעיף 5 כדי להבין מה הם לא עושים. תמיד צריך ללכת לבדוק את הסעיפים.
אביחי אברהם בוארון:
בועז, יש מילה אחת, משהו אחד, נושא אחד, שורה אחת. או תורתו אומנותו או צבא.
אני יובל שיינין, מפורום המילואימניקים הדתי לאומי. אני רוצה באמת להתייחס דקה רגע לנושא הזה של הצהרה. בסופו של דבר אנחנו צריכים רגע להבין, יש פה קהילה דתית שיש לה ערך יותר עליון מגיוס בצבא וזה לשמור על אורח החיים החרדי שלהם. זה משהו שהם לא מתכחשים אליו. גם עכשיו כשהקימו את החטיבה החרדית, אני, שהייתי היועץ של המח"ט באותו זמן שהוקמה החטיבה, של המח"ט אבינועם אמונה. התחננו תוציאו הודעה בעד החטיבה. הרי בסוף קיבלו כמעט את כל הדרישות שלכם. תוציאו הודעה של המשגיחים, של ראשי הישיבות בעד החטיבה. וזה לא קרה.
למה? כי בסופו של דבר יש ערך יותר עליון מגיוס לצבא, גם בתנאים שלהם. וזה שמירה על אורח החיים הדתי. ולמה אני מקדים את זה? כי כאשר ניתן פטור על בסיס הצהרה והצהרה זה משהו שמבוסס על אמון ויש ערך יותר גדול מלשקר או לא לשקר וזה לשמור על אורח החיים החרדי, מההיסטוריה למדנו שקהילה דתית תעדיף לשקר בתנאים מסוימים כאשר הם אומרים, ראש הישיבה יגיד - - -
דברי דובר/ת #1857 | 161 מילים
אמרתי רק שבתור יועץ בחטיבה החרדית באנו למשגיחים, לראשי הישיבה, ביקשנו מהם לתת אמירה בעד החטיבה והם לא נתנו. סיימתי את הנושא הזה. עכשיו לא קשור לאמונה, שימו אותו בצד.
אני אומר לך, בתור אחד מקהילה דתית, ובתור אחד שמבין, וגם אתה מבין, שכאשר יש התנגשות של ערכים בין לשמור על אורח החיים החרדי, שהציבור החרדי היום מעדיף את זה על פני לשקר. וכאשר אבא יבוא בוכה לראש ישיבה ויגיד לו 'די, די, אל תעיף את הבן שלי. די, תן לו עוד הזדמנות שנה', אז הוא ישר עליו כדי שהמצפון שלו יהיה שקט ויגיד רגע, שלא יחזור בשאלה בגללי אם עכשיו אני אעיף אותו מהצבא. ואני לא יורק לבאר שאני שותה ממנה.
דברי דובר/ת #1880 | 112 מילים
הסיכום שלי הוא כזה. היועצת המשפטית, אני אשמח רק שתקשיבי, כי זה חשוב לנושא הזה. אם נבין שהנחת היסוד, וזו הנחת יסוד של כל חוק שמחוקק. הנחה יסודית שעל מי שזה מחוקק לא רוצה לקיים את החוק. כי אם הוא היה רוצה לא היה צריך חוק. אז יש חוק כדי לחייב את ההוא שלא רוצה לעשות משהו, לכן אנחנו מחוקקים אותו.
אם נבין את זה כנקודת הנחה שיש פה התנגשות בין ערכים שבהם באים על בסיס, פטור ניתן על בסיס הצהרה והקהילה החרדית כיום מעדיפה להשאיר אדם שלא לומד בתוך הישיבה על פני לקבל איזה שהוא מצפון שהוא יחזור בשאלה. ודברים כאלה קרו בהיסטוריה. זה לא השערה, זה קרה בהיסטוריה.
דברי דובר/ת #1892 | 110 מילים